בנגקוק - מידע למטייל

(Bangkok)

רוב המטיילים יעברו בשלב זה או אחר בבנגקוק במהלך טיול אל המזרח הרחוק. שדה התעופה הבינלאומי של בנגקוק הוא מעין מרכז אזורי לטיסות בתוך אסיה, ושירותי התיירות הטובים המצויים בעיר מאפשרים הוצאת ויזה למדינות המזרח השונות וקניית כרטיסי טיסה במחירים הזולים ביותר. גם המיקום של תאילנד במרכז דרום מזרח אסיה הפך את בנגקוק למעין מרכז ממנו יוצאים אל המדינות השונות, ואליו חוזרים.

העיר עצמה צפופה סואנת ועלולה להראות מלוכלכת למי שרגיל לנקיון היחסי של המערב. עם זאת, בתוך כל הרעש והכבישים הסואנים, ניתן למצוא מקדשים רבים שיתנו לכם מפלט של שקט בשעת הצורך.

ארמון המלך - Grand Palace

התאילנדים מעריצים את מלכם, ובכל פינה ניתן לראות את תמונותיו. גם הפאר של הארמון המלכותי לא מבייש את המלך, והסיור בארמון הוא בהחלט חובה לכל מי שמגיע לסייר בתאילנד בכלל ובבנגקוק בפרט, מה שהופך אותו לאחד מיעדי הסיור העמוסים ביותר כל ימות השנה (את רוב הזמן במקדש מבלים בלנסות להימנע מלהיכנס לתמונות של המבקרים האחרים...).

ארמון המלך משתרע על שטח של 218,400 מטרים רבועים, והוא מוקף חומה שנבנתה בשנת 1782. בתוך שטח הארמון, בנוסף למבנה ששימש את מלך תאילנד, נמצא גם המקדש המלכותי של בודהאת האיזמרגד (Chapel Royal of the Emerald Buddha).

עם החזרת הסדר אל כנו לאחר נפילת עיר הבירה איותיה (Ayutthaya), גר מלך סיאם (תאילנד של היום) בארמון על גדת הנהר המערבית. עם עלייתו לשלטון של המלך ראמה הראשון, הוא החליט להעביר את מרכז השלטון אל הגדה המזרחית, בנה שם את הארמון המלכותי של היום והמקדשים שבתוכו.

כיום אין הארמון משמש עוד לצרכים רשמיים, והמלך מתגורר בארמון אחר בצפון בנגקוק.

המסלול

הסיור במקדש מתחילה בשער הכניסה, עוברת דרך מקדש בודהת האיזמרגד (ראה בהמשך), ואז ממשיכה אל ארמון המלך עצמו.

טיפים

• שימו לב! הכניסה לארמון היא בלבוש צנוע בלבד, והבדיקה של הנושא נעשית בצורה קפדנית בעת הכניסה לארמון! יש להימנע מכתפיים חשופות, מכנסיים קצרים וסנדלים.
• זיכרו כי המסלול בתוך הארמון הוא חד כיווני, כלומר שלאחר שתעברו ממקדש בודהאת האיזמרגז אל הארמון, לא תוכלו לחזור בחזרה!

פרטים טכניים

כניסה: 200 באהט.

08:30-12:00 13:00-15:30

מידע נוסף ניתן למצוא באתר ארמון המלך

מקדש בודהאת האיזמרגד - Wat Phra Kaeo

מקדש זה הינו חלק מן הארמון המלכותי, והוא המקום הקדוש ביותר בתאילנד. במקדש יש את כל המאפיינים של מנזר, למעט העובדה כי במקום לא מתגוררים נזירים. המקדש בנוי ממעל 100 מבנים צבועים בצבעים בוהקים, פסיפסים וגגות מצופי זהב, כשהמוקד של המקדש הוא דמות בודהא קטנטנה (בסך הכל כ-60-70 ס"מ בגובהה) הנקראת בודהאת האיזמרגד (Emerald Budha). למרבה ההפתעה, הבודהא לא עשויה באמת איזמרגד, אלא אבן יקרה אחרת (Jade). לדמות זו חשיבות לאומית ודתית רבה ביותר בעיני התאילנדים, והיא מייצגת את כוחו של המלך.

הדמות מוצבת בתוך קופסת זכוכית על מזבח גבוה מעל ראשי המאמינים והמבקרים, והמוני מתפללים מגיעים בכדי לראותה ולהתפלל במחיצתה. כיום נחשבת דמות זו לפסל בודהא הקדוש ביותר בתאילנד, והמלך עצמו הוא זה שמחליף את החלוק אותו לובש הפסל שלוש פעמים בשנה בתחילת כל עונה (החמה, הקרה והגשומה).

הדמות התגלתה לראשונה בשנת 1464, ובדרך גרמה למספר מלחמות עד שהגיעה למקומה הנוכחי. היא נלקחה אל לאוס בשנת 1551, ואז נתפסה מחדש והוחזרה אל תאילנד (שאז נקראה סיאם) בשנת 1778.

הכניסה למקדש דורשת חליצת נעליים. הצילום בתוך המקדש עצמו אסור.

פרטים טכניים

הכניסה למקדש בודהאת הזהב נכללת במחיר כרטיס הכניסה לארמון המלך.

מקדש פו - Wat Pho

מקדש פו ידוע בעיקר בשל פסל הבודהא השוכב העצום והמרשים הנמצא בו, שהוא פסל הבודהא השוכב הגדול ביותר בתאילנד. אורכו של הפסל הוא 46 מטרים, וגובהו 15 מטרים. הפסל מצופה מכף רגל ועד ראש בזהב, ועיניו וכפות רגליו של הפסל מעוטרות באם הפנינה. הפסל מסמל את המעבר של בודהא אל הנירוונה.

מקדש פו הוא הגדול ביותר מבין מקדשי בנגקוק, יש בו את מספר פסלי הבודהא הגדול ביותר (מעל 1000 פסלים בשטח המקדש) שהובאו בעיקר מהריסות מקדשי ערי הבירה הקודמות של תאילנד, והוא גם העתיק מבין מקדשי בירת תאילנד.

המקדש נבנה כ-200 שנה לפני שבנגקוק הפכה לעיר הבירה, אך המבנה הקיים כיום אינו דומה כמעט כלל למבנה המקורי, מאחר והוא נבנה מחדש כמעט לגמרי על ידי המלך רמה ה-1 כאשר בנגקוק הפכה לבירת הממלכה.

המקש מחולק לשני חלקים על ידי רחוב העובר באמצעו. החלק הצפוני הוא החלק בו מבקרים רוב התיירים, והוא כולל מקדש גדול ובו 394 דמויות בודהא מברונזה, אזור בו 152 לוחות שיש המתארות את חציו השני סיפורי ראמה, ועוד כמעט 100 מבנים ומקדשים נוספים בגדלים שונים. חלקו השני של המקדש, מעבר לכביש, הוא מעניין הרבה פחות.

טיפים

• אל תאמינו לאנשים מחוץ למקדש שיגידו לכם כי המקדש סגור היום "לרגל חג", "שיפוצים" וכו', ויציעו לכם לקחת אתכם לראות את הבודהא ברת המזל (Lucky Budha) או מקדש אחר במקום (כמובן, תמורת תשלום נאה).

פרטים טכניים

כניסה: 20 באהט.

כל השבוע: 08:00-12:00 13:00-17:00

כיצד מגיעים

מקדש פו נמצא במרחק הליכה מאזור רחוב קאו סאן, כך שניתן להגיע אליו בקלות יחסית. הכניסה אל מקדש פו היא מרחוב צ'טופון (Chetuphon road).

מקדש ארון - מקדש השחר - Wat Arun

ואט ארון המפורסם, שאולי ידוע יותר בתור מקדש השחר, הוא אחד המקדשים המוכרים ביותר בבנגקוק. שמו של המקדש נובע משמה של ארונה (Aruna), אלת השחר ההודית. במרכז המקדש מגדל שגובהו כ-85 מטרים (התאילנדים טוענים שגובהו 104 מטרים), וסביבו עוד מגדלים קטנים יותר. המגדל מעוטר בחלקי אריחי קרמיקה מצויירים.

אפשר לומר כי המקדש נראה הרבה יותר טוב מן המרחק מאשר מקרוב, ולא תפסידו הרבה אם תבחרו רק להביט אל המקדש ממעבר לנהר בזמן השקיעה.

פרטים טכניים

כניסה: 20 בהאט מעבורת: 2 באהט ברוב המקרים דמי הכניסה לא נגבים כלל.

כל יום: 08:30-17:30

כיצד מגיעים

בכדי להגיע אל המקדש, יש לקחת מעבורת לחציית הנהר מרציף ת'ה טיין (Tha Tien) בפינה הדרום מערבית של ארמון המלך. מעבורות יוצאות כל כמה דקות בשני הכיוונים.

מקדש סוטהאט - Wat Suthat

מקדש זה, שנבנה בשנת 1807, ידוע בציורי הקיר המרשימים שבו שנוצרו בתקופת המלך ראמה ה-3. המקדש נבנה לכבוד יום השנה ה-27 להקמת בנגקוק על ידי המלך ראמה ה-1.

מול המקדש עומדת נדנדת ענק (Sao Ching Cha) בה נערך טקס ברהמיני עד תחילת המאה ה-20.

פרטים טכניים

כניסה: 20 באהט

כל השבוע: 08:30-20:30

רחוב קאו סאן - אזור התרמילאים - Khao San Road

זהו האזור אליו מתקבצים רוב התרמילאים המגיעים אל בנגקוק. זהו למעשה אזור מסביב לרחות קאו סאן, בו נמצאות אכסניות רבות, מלונות זולים, חנויות מזכרות, מסעדות, משרדי תיירות, מועדוני ריקודים ובקיצור, כל מה שתרמילאי או תייר יכולים לרצות.

בסביבת רחוב קאו סאן נמצאים המרכזים של הישראלים בבנגקוק: הקשר הישראלי, ה-D&D ובית חב"ד.

© כל הזכויות שמורות, 2004-2010
באתר זה בוצע קידום אתרים על ידי SEO Israel | צימרים