פנים הקתדרלה של פיזה

פנים הקתדרלה של פיזה

הבניין הגדול והמרשים ביותר בכיכר הניסים של פיזה (אם לא מתייחסים לנושא הנטייה של מגדל הפעמונים) הוא [1616 הקתדרלה של פיזה]. בנייתה של הקתדרלה החלה בשנת 1064, בעת שפיזה הייתה בשיא התפתחותה הפוליטית, הצבאית והכלכלית, והייתה הכוח הימי הגדול ביותר במערב הים התיכון. ההיסטוריה של בניית הקתדרלה מופיעה בסדרת תבליטים בחזית המפוארת. בניית הקתדרלה הסתיימה בשנת 1118. בשנת 1595 השתוללה בקתדרלה שריפה שכילתה את רוב יצירות האומנות שהיו בה.בין החלקים ששרדו את השריפה ניתן למצוא את דוכן המטיף היפיפה שתוכנן על ידי פיסאנו (Giovanni Pisano).

הקתדרלה בנוייה בצורה צלב שאורכו 100 מטרים, רוחבו 35 מטרים וגובהו 34 מטרים.

בחזית הקתדרלה קבועות דלתות ברונזה מרשימות (Porte San Ranieri) מן המאה ה-12 שעוצבו על ידי האמן בוננו (Bonanno) שלא כדאי לפספס. בתוך הקתדרלה ניתן למצוא את המקום בו מונחים שרידיו של ראניירי הקדוש (St. Ranieri), הקדוש המגן של פיזה בארון מאחורי המזבח. הקדוש, שמת בשנת 1161 עדיין מהווה מוקד לתפילות בני פיזה, ובכל שנה ב-17 ביוני מודלקים נרות בכל רחבי פיזה לזיכרו, והארון נפתח בכדי שהמאמינים יוכלו להביט בשרידי הקדוש.

מן הכיפה הגדולה של הקתדרלה תלויה נברשת, עליה הביט יום אחד אדם צעיר בשם גליליאו גליליי (Galileo Galilei) שהיה אז בן עשרים. גליליאו הצעיר הסתקרן לבדוק כמה זמן לוקח לנברשת לנוע מצד אל צד. גליליאו השתמש בדופק שלו בכדי למדוד את הזמן, וגילה משהו שאף אחד לא גילה לפניו - הזמן של כל תנועה כזו היה זהה! חוק המטוטלת, שמאוחר יותר שימש לבניית שעוני המטוטלת, הפך את גליליאו הצעיר למפורסם בן לילה. הנברשת בקתדרלה נקראת עד היום [1609 נברשת גליליאו] (lamp of Galileo).