איקה - נווה המדבר ווקצ'ינה - מדריך טרקר
(Ica - Huacachina)
איקה היא עיר חמה, ועמוסה כ-300 ק"מ דרומית לעיר לימה לאורך רצועת החוף המדברית של פרו. האוכלוסיה שלה מונה מעל 200,000 איש.
האזור העיר התקיימו תרבויות שונות, כולל תרבות האינקה, עד שהספרדים כבשו את האזור, והקימו את העיר הנוכחית בשנת 1563.
העיר ספגה נזקים כבדים במהלך רעידת האדמה הגדולה (8.0 בסולם ריכטר) של 2007.
היא ידועה מאד בשל היין המיוצר בה.
ההגעה אל איקה
העיר איקה נמצאת באזור חוף הים של פרו, וההגעה אליה היא באמצעות אוטובוסים הנוסעים מלימה דרומה (4-5 שעות - 38 סול), מנאסקה צפונה (2-3 שעות - 35 סול) או מארקיפה צפונה (12 שעות - 82 סול) לאורך כביש החוף (הפאנאמריקנו). ניתן להגיע לנאסקה באוטובוסים גם מפיסקו.
חברת האוטובוסים המומלצת ביותר היא קרוז דל סור (אתר החברה)
כדאי לזכור כי חלק גדול מן הנסיעות לאורך כביש החוף בפרו הינן נסיעות לילה, כך שמרוויחים לילה או מפסידים שינה (תלוי איך מסתכלים על זה...)
איקה היא חלק מהמסלול אותו עושים רבים מהמטיילים לאורך החוף (לימה - פיסקו - איקה - נאסקה - ארקיפה).
מלונות באיקה
ככל שתבצעו הזמנת מלון באיקה מוקדם יותר, כך תוכלו להנות ממבחר גדול יותר של חדרים, וממחירים סבירים יותר.
לחץ כאן להזמנת מלונות באיקה באישור מיידי
(אתר hotelscombined.com הוא ההמלצה שלנו להזמנת מלונות בטוחה, אמינה, ללא עמלת הזמנה ובמחירים הטובים ביותר.)
נווה המדבר ווקצ'ינה - Huacachina
העיר איקה מוכרת היטב למטיילים בפרו בזכות נווה המדבר וואקאצ'ינה (Huacachina), השוכן בין דיונות חול עצומות מימדים. נווה המדבר מושך אליו תיירים רבים, כמו גם את עשירי פרו, בשל מגוון חוויות החול המוצעות בו לכל הרפתקן, החל מגלישת חול (Sandboarding), וכלה בטיולי חולות ברכבי חול מיוחדים.
תמונות
מדבר אוקוקחה - Ocucaje
מעטים יודעים כי כברת דרך קצרה (כ-30 ק"מ) מחוץ לעיר, במישורים הנרחבים של מדבר אוקוקחה (Ocucaje) המקיף את איקה, ממתינים בסבלנות כבר מאות מליוני שנים מאות לוויתנים מאובנים. רוברטו פני קאבררה (Roberto Penny Cabrera), "איש המדבר", לקח אותנו כדי לראות אותם.
רוברטו הוא גאולוג בהשכלתו, איש מכרות במקצועו, והרפתקן בנשמתו. היה די במבט אחד כדי להבין עם מי יש לנו עסק. רוברטו הוא מעין שילוב מודרני של אינדיאנה ג'ונס עם קרוקודיל דנדי. הוא גם נראה, מדבר ומתנהג בהתאם. בשמחה רבה הוא ירצה בהתלהבות עצומה על אהבתו הגדולה בחיים - מדבר אוקוקחה והתופעות היחודיות עליהן ניתן ללמוד באמצעות סיור בו.
בילינו בחברתו של רוברטו יום מדהים ברחבי המדבר. בתחילת הסיור הביא אותנו איש המדבר לאתר קבורה מתקופת הפרה-אינקה, בו הדגים את מיומנויותיו כשודד קברים (guaquero), עיסוק בו החל את דרכו, ובו הפסיק לעסוק כבר לפני שנים רבות. באמצעות מוט פלדה דק וארוך הוא דוקר את האדמה עד שהוא מאתר מקום בו מחליפה אדמה רכה את אדמת המדבר הקשה. הבנת ההגיון הגאולוגי, מדגיש רוברטו, היא המפתח למציאת הקבר. רוב שטח המדבר מכוסה בשכבות קרקע שהתקשו במהלך מליוני שנים של לחץ, ולכן אדמה רכה הינה סימן לכך שהמקום נחפר בעבר הלא רחוק, ועדיין לא הספיק להתקשות שוב. חפירה במקום, מסכם רוברטו, כנראה תחשוף קבר. גם בהמשך יבוא הגיון גאולוגי זה לידי ביטוי.
המשכנו בדרכנו אל ליבו של המדבר, ורכב השטח הפתוח של רוברטו חלף בין נופים קדמונים, בהם נראה כאילו הזמן עמד מלכת. השקט המושלם של המדבר לא מופרע באזור זה על ידי בני האדם, למעט רוברטו ואורחיו.
לוויתנים מאובנים באמצע המדבר
בתוך הנוף המדהים והשקט הזה, בגובה של יותר מ-600 מטר מעל פני הים, נחשפו בתהליך איטי על ידי הרוח והגשם שלדיהם המאובנים של לוויתנים קדומים המונחים שם מאז התקופה בה עדיין כיסה אוקיאנוס את האזור.
הלוויתנים המאובנים שמורים היטב - קל לזהות את חלקיהם השונים, את עמוד השידרה והראש. בכל מקום אחר בעולם היו לוויתנים אלו מוקפים גדרות, ותופסים מקום של כבוד במוזיאון. לעומת זאת באיקה מונח הלוויתן על הקרקע לידינו בעוד אנחנו אוכלים את ארוחת הצהריים. תמונה סוראליסטית לכל הדעות.
שיני כרישים מאובנות
אהבתו הגדולה ביותר של רוברטו הינה צייד שיני-כריש. אבל לא סתם כרישים - מגה-כרישים.
אימת המצולות, המגאלודון (Carcharodon megalodon) הופיע לפני כ-25 מליון שנה, וחי עד לפני כ-2 מליון שנה. גודלו של המגאלודון נתון לוויכוח, אך מרבית החוקרים מסכימים שאורכו של המגאלודון היה כ-20 מטרים, פי שלושה ויותר מגודלו של העמלץ הלבן. גודלו המדוייק של המגאלודון קשה להערכה מאחר וכרישים הינם חסרי עצמות (במקום עצמות יש לכריש סחוסים), ולכן החלק היחידי שנותר מהם כיום הינו שיניים מאובנות. מעולם לא נמצאו חלקים אחרים של המגאלודון, ולכן ניתן רק לשער כיצד הוא נראה. עם זאת, ניתן להעריך על פי גודלן של שיניו (שיניים שנמצאו הגיעו לגדלים של מעל 20 ס"מ) כי כאשר פערה מפלצת זו את פיה, היה גובה מפתח הלוע כ-3 מטרים!
המזון החביב על כרישי ענק אלו היה בעיקר לוויתנים. כאשר נטרף לוויתן על ידי כריש, נתקעו לעיתים קרובות כמה משיני הכריש בעצמותיו של הלוויתן. השיניים אותן איבד הכריש במהלך הסעודה הוחלפו במהירות רבה בחדשות, כך שבמשך חייו החליף הכריש מאות שיניים. היום, מליוני שנים לאחר מותם של הלוויתנים, נחשפות עצמותיהם של לוויתנים קדומים אלו על-ידי הרוחות והגשמים, ומתפוררות לאיטן. שיני הכריש, שהיו תקועות בעצמות הלוויתן, משתחררות עתה אל פני השטח.
כאן נכנס רוברטו לתמונה, ועל ידי ניצול נסיונו הרב הוא מלמד את המצטרפים אליו כיצד הבנת תהליכים גאולוגיים המתרחשים בשטח מאפשרת למצוא את שיני הכריש. והשיניים אכן נמצאות - אפילו לא צריך לחפור כדי לאתר אותן מאחר והן פשוט מונחות על פני השטח. במשך חצי יום התרוצצנו על גבעות מדבר אוקוקחה, כשעינינו תרות בהתרגשות ילדותית אחר שיני הכריש החמקמקות. תחושת הסיפוק הממלאת את הגוף כשהעיניים נתקלות בשן כריש גדולה ויפה קשה לתיאור.
שיני הכריש נמצאות בכמויות עצומות באזור. אין מדובר בגימיק - כל אחד יכול להרכיב לעצמו אוסף נאה של שיני כריש לאחר שוטטות קצרה. עם זאת, דרושה הבנה גאולוגית כדי לדעת היכן גדולים יותר הסיכויים למצוא שיניים אלו. השיטה למציאת שיני הכריש, מדגים רוברטו, היא לעקוב אחרי שובל שרידי העצם שנוצר על ידי מי הגשמים בעת זרימתם על פני השטח, ולאורך נתיב זה יתגלו עד מהרה שיני הכריש.
מדבר אוקוקחה בו נמצאות שיני הכריש אינו מוגדר כיום כשמורת טבע, ולכן איסוף שיני הכריש הנמצאות על פני השטח הינו חוקי. באזורים שאינם מוגדרים כשמורת טבע מטיל החוק בפרו איסור אך ורק על החפירה באדמה.
לעולם לא נשכח את היום שבילינו עם איש המדבר, רוברט קבררה. נכון שאפשר לראות את אותם הדברים שראינו גם במוזיאון, אך באיזה מוזיאון ניתן לאסוף שיני כריש יפיפיות, ולאכול ליד לוויתן מאובן את ארוחת הצהריים?
תמונות
(עדכון אחרון: אוגוסט 2016)