פנים טנק - גבעת הרדאר

גבעת הרדאר היא גבעה בגובה כ-880 מטרים בהרי ירושלים, והיא מצויה במיקום מרכזי שממנו ניתן לצפות על למרחק גדול. הגבעה נודעה בעיקר בשל הקרבות הקשים שהתנהלו בה במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים.

כבר במלחמת העולם הראשונה התחולל באזור גבעת הרדאר קרב קשה, בעת שהגבעה נכבשה מידי הטורקים בידי יחידה בריטית בפיקודו של אלנבי.

במלחמת העולם השניה הקימו הבריטים על גבעת הרדאר מתקן שלאורך שנים רבות חשבו שהיה יחידת מכ"מ (רדאר) נגד מטוסים, ועל שם רדאר זה ניתן לגבעה שמה. מחקרים חדשים מראים כי המתקן שהוקם על הגבעה היה תחנת ממסר רדיו-טלפון. בגלל צורת המתקן שהיה דומה לצלחת מכ"ם הוא כונה בטעות "הרדאר". בעקבות פגיעות חוזרות ונשנות בקווי הטלפון הקרקעיים, עלתה חשיבותו של המתקן בגבעה זו, והבריטים פרקו את המתקן רק במ11 במאי, סמוך לסיום המנדט.

לפני קום המדינה מסרו הבריטים את גבעת הרדאר לידי הערבים. בזמן מבצע יבוסי, התנהל במקום קרב בין כוחות הלגיון הערבי שישבו במקום לבין כוח משוריין של הפלמ"ח, שיצא מקיבוץ מעלה החמישה לעזרתו של כוח אחר שניסה לכבוש את מסגד נבי סמואל ונכשל. במסגרת הקרבות באזור נהרגו 38 חיילים, מהם 15 באזור גבעת הרדאר.

יום לפני הקמת המדינה נכבשה גבעת הרדאר על ידי יחידת פלמ"ח הראל, וכוח של חטיבת עציוני של ההגנה הושאר על הגבעה. ב-19 במאי נכבשה פעם נוספת גבעת הרדאר על ידי הלגיון הערבי הירדני, ושני נסיונות של הפלמ"ח לכבוש את הגבעה בחזרה לא צלחו.

עד מלחמת ששת הימים נשארה גבעת הרדאר תחת שליטה ירדנית והיוותה נקודה חשובה בשמירת הרצף הטריטוריאלי עד לטרון, עד שבלחמת ששת הימים נכבשה הגבעה על-ידי כוח שריון חרמ"ש 104 מחטיבת הראל שריון.