הודו - מדריך טרקר
הודו היא המדינה השביעית בשטחה בעולם, אך מבחינת גודל האוכלוסיה היא השניה בעולם (אחרי סין) עם מעל מיליארד תושבים הדוברים מעל 100 שפות שונות. הודו היא גם הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם. את הודו קשה לחוות במסגת מסע קצר - הודו מחייבת את המטייל להתחייב אליה. העושר הויזואלי והתרבותי של הודו עומד בניגוד גמור אל מול הרעש, העוני ואי-הסדר יוצרים ניגודים שהמטייל לא יכול להישאר אליהם אדיש. ישנם רבים שישבעו כי הודו היא המקום המדהים ביותר בו הם ביקרו, ומצד שני רבים שיודיעו בתוקף כי לעולם אין בכוונתם לחזור להודו. כך או כך, המטייל במדינה זו לא יכול להישאר אדיש אליה.
כמעט כל מטייל יצליח למצוא את הפינה שלו בהודו. החל מהמטיילים שוחרי הטרקים והפסגות המושלגות, דרך חובבי החופים, אוהבי התרבות, חובבי ההיסטוריה, ואפילו אנשי הטכנולוגיה... בכל מקרה דבר אחד בטוח - את הטיול אל הודו קשה לשכוח.
הגאוגרפיה של הודו
הודו ממוקמת בדרום יבשת אסיה, והיא תופסת את רובה של תת-היבשת ההודית. להודו קו חוף ארוך עם האוקיאנוס ההודי שאורכו מעל 7,000 ק"מ, ובצפון משתרעת שרשרת הרי ההימלאיה. ממערב גובלת הודו בפקיסטן, מצפון מזרח גובלת הודו עם נפאל וסין, וממזרח היא גובל עם בורמה ובנגלדש.
אוכלוסיית הודו מונה כמיליארד ומאתיים מליון תושבים, ושטחה 3,287,590 קמ"ר (להשוואה - שטחה של מדינת ישראל הוא כ-21,000 קמ"ר).
השפות הרשמיות של הודו הן הינדי ואנגלית, אך יש עוד מעל 100 שפות נוספות המוגדרות כרשמיות. רובה המוחלט של אוכלוסיית הודו (כ-80%) מאמין בדת ההינדו, אך יש בה מיעוט מוסלמי המונה כ-13% מהאוכלוסיה.
מלונות בהודו
ככל שתבצעו הזמנת מלון בהודו מוקדם יותר, כך תוכלו להנות ממבחר גדול יותר של חדרים, וממחירים סבירים יותר.
לחץ כאן להזמנת מלונות בהודו באישור מיידי
(אתר hotelscombined הוא ההמלצה שלנו להזמנת מלונות בטוחה, אמינה, ללא עמלת הזמנה ובמחירים הטובים ביותר.)
נתונים טכניים
קידומת טלפון בינלאומית: 91
הפרשי שעות מהארץ: 3.5 שעות
מתח חשמלי: 220V
מתי לטייל בהודו
מזג האוויר בדרום הודו שונה לחלוטין מזה השורר בצפונה. באופן כללי ניתן לומר שיש בהודו שלוש עונות: החמה, הרטובה (עונת המונסון) והקרירה.
העונה הקרירה היא גם הנוחה ביותר לבקר ברוב הארץ, והיא נמשכת מסביבות חודש נובמבר עד אמצע פברואר.
בתקופת הקיץ, בין מרץ למאי, הטיול יכול להיות קשה בשל החום הכבד והלחות הגבוהה. בתקופה זו ניתן להימלט אל צפון הודו, שם מזג האוויר קריר יותר בין הרי ההימליה.
יוני עד ספטמבר, שהם חודשי המונסון, יהיו הקשים ביותר לטיול בשל כמויות הגשמים הגדולות היורדות בכל חלקי הודו.
מעברי גבול ובירוקרטיה
על מנת להיכנס אל הודו יש להצטייד בויזת כניסה מבעוד מועד. ויזת תייר רגילה תקפה לתקופה של שישה חודשים מן היום בו הוצאה (לא מהיום בו נכנסים למדינה). לכן, כדאי להוציא את הויזה כמה שיותר קרוב לתאריך הטיסה, במיוחד אם מדובר בשהות ארוכה. בכדי להוציא ויזה צריך: דרכון תקף לתקופה של לפחות 190 יום, לפחות שני דפים ריקים בדרכון, שתי תמונות פספורט ותשלום של דמי רישום בסך 200 ש"ח (נכון לאפריל 2010).
ויזת תייר רגילה מאפשרת שתי כניסות למדינה, כלומר ניתן לצאת מהודו ולהיכנס בחזרה. עם זאת, יש לשים לב כי לפי תיקון שהוחל בשנת 2009, חייבת לעבור תקופה של לפחות חודשיים בין כניסה לכניסה. המשמעות היא שלא ניתן לצאת מהודו לשבוע ואז לחזור ללא הוצאת אישור מיוחד! לכן, כדאי לתכנן לסיים את הטיול בהודו לפני שעוברים למדינה אחרת.
רוב התיירים מגיעים אל הודו בטיסה, אל אחד מארבעת נמלי התעופה העיקריים (דלהי, בומביי, כלכתה ומדרס). ישנן טיסות ישירות של אל-על להודו, אך רבים בוחרים בדרכים עקיפות, כגון דרך ירדן, תורכיה ועוד.
בטיסה חזרה לא נדרש בדרך כלל לבצע אישור, אך כדאי להתעדכן ולוודא כי מועד הטיסה לא שונה. כדאי לתכנן להגיע מוקדם אל שדה התעופה ולהתחשב בתנועה העמוסה בכבישים.
שגרירות ישראל - הודו
3 Aurangzeb Road
New Delhi, 110011
עלויות טיול בהודו
המטבע המקומי של הודו נקרא רופי (Rupee). שער הרופי נכון לאפריל 2010 הוא 44.5 רופי לדולר.
הודו היא מדינה שאפשר לטייל בה בעלויות מזעריות, ומצד שני אפשר גם לחיות בה בפאר רב. תקציב של 500$-700$ למטייל לחודש אמור להספיק לרוב התרמילאים. התקציב שהוזכר כאן מתבסס על לינה באכסניות ואכילת אוכל זול יחסית.
החלפת כסף נעשית בבנקים או אצל חלפנים, וכיום ניתן לבקלות למצוא כאלה, אך כדאי לודא כי מקבלים את השער הנכון ואת החישוב הנכון בעת ההחלפה. ניתן גם למשוך כסף מכספומטים, שרבים מהם מקבלים גם כרטיסים בינלאומיים. בנוסף, ניתן כיום להשתמש בכרטיסי אשראי בינלאומיים במספר גדל והולך של בתי עסק.
תחבורה והגעה ממקום למקום
מערכת הכבישים בהודו עדיין איננה עומדת בסטנדרטים מערביים, ולכן התנועה ממקום למקום עלולה לקחת זמן רב, גם אם על המפה נראה כי המרחק אותו יש לעבור אינו גדול. זוהי גם הסיבה מדוע רבים בוחרים בטיסות פנים החוסכות זמן רב, או בנסיעה ברכבת במקרים של נסיעה למרחקים ארוכים. עם זאת, ניתן בכל זאת להשתמש בשירותי האוטובוסים בין הערים הגדולות, מאחר וזו הדרך הזולה ביותר להגיע ממקום למקום, אך היו מוכנים לנסיעה רועשת הכוללת טלטלות רבות. בהחלט שווה להוסיף כמה שקלים בכדי לקבל אוטובוס ממוזג ברמה גבוהה יותר, וקיימות חברות תיירות המופעלות על ידי המדינות השונות בתוך הודו, וברוב המקרים שווה לנסות להשתמש בשירותיהן.
מעטים מאד אלה המעיזים לנהוג בעצמם בכבישי הודו, אך בהחלט ניתן לשכור רכב כולל נהג, במחירים סבירים יחסית (במיוחד לקבוצת אנשים החולקים את העלות).
בתוך הערים התחבורה עמוסה מאד, ורמת התחזוקה של הכבישים נמוכה. כלי התחבורה הנוח ביותר להגעה ממקום למקום הוא הריקשה (טוק-טוק) המאפשרת ניווט טוב יותר בתנועה העמוסה. באופן עקרוני ברוב הערים הגדולות מחוייבים נהגי הריקשות להתקין מונה, אך קשה מאד לשכנעם להפעיל אותו, ויש צורך להתמקח על מחיר מוסכם לנסיעה (היוצא הרבה יותר מאשר מחיר נסיעה עם מונה).
למרחקים ארוכים יותר (כמו לדוגמא הגעה אל שדה התעופה) הריקשה כבר אינה פתרון, ויש להשתמש במוניות רגילות.
(עדכון אחרון: אפריל 2010)