מזוזה בשער ציון

שער ציון נמצא בחלק הדרום-מערבי של חומות ירושלים. השער מקשר את הרובע היהודי והרובע הארמני עם הר ציון, וזהו גם המקור לשמו.

בימי הביניים המאוחרים, החזיקו היהודים במפתחות השער, ולכן הוא נקרא לעיתים "שער שכונת היהודים". בפי המוסלמים נקרא השער "באב א-נבי דאוד" (שער הנביא דוד) על שם קבר דוד הנמצא בהר ציון.

בתקופת מלחמת השחרור היה השער זירה לקרבות קשים, עת ניסו חיילי צה"ל לפרוץ את המצור על הרובע היהודי בעיר העתיקה.

בנסיון לסייע לרובע הנצור, החלה ב-17 במאי 1948 מתקפה על שער יפו, כשבמקביל נערכה פעולת הסחה בהר ציון. ההתקפה על שער יפו נכשלה כשלון חרוץ, אך דווקא פעולת ההסחה זכתה להצלחה, ואנשי הפלמ"ח כבשו את הר ציון. לאור ההצלחמה, פרצו ב-19 במאי 1948 לוחמים מחטיבת "הראל" אל הרובע, והכניסו תגבורת וציוד. לאחר הפריצה, נטשו חיילי חטיבת הראל את הר ציון, שנכבש חזרה על ידי חיילי הלגיון. הרובע היהודי נכנע זמן קצר לאחר מכן.

קרבות אלו הם הסיבה לסימני הכדורים הרבים והפגזים בחזית השער.