נקרופוליס מתחת לפנתיאון - פריז

הפנתאון של פריז הוא מבנה נאו-קלאסי שנבנה במקור במאה ה-18 בתור כנסייה, אך כיום הוא משמש כאתר קבורה (נקרופוליס) ואנדרטה לכבודם של גדולי בניה של האומה הצרפתית שנטלו חלק משמעותי בהיסטוריה של המדינה ושל פריז. הפירוש של המילה פנתאון היא "כל האלים".

מבנה הפנתאון נבנה לאחר שלואי החמישה עשר נדר בשנת 1744 שאם יחלים ממחלה בה לקה, יחליף את הריסות כנסיית ז'נבייב הקדושה בבניין מפואר הראוי לקדושה הפטרונית של העיר פריז. בשל קשיים כספיים הושלמה הבנייה לבסוף רק בשנת 1790. בתקופת המהפכה הצרפתית שונה הייעוד של הכנסייה לייעוד הנוכחי של המבנה.

לאורך השנים היוותה השאלה מי ייקבר בפנתאון של פריז נושא לוויכוחים גדולים, ולעיתים אף הוצאו אנשים שכבר נקברו בו, כגון מארה ומיראבו. בשנת 2007 ישנם 76 אישים עליהם החליטה הממשלה כי יקברו בפנתאון. מהם כמה שהוצאו ממנו לאחר שנקברו בו. בפנתאון של פריז קבורים, בין השאר, וולטר, ויקטור הוגו, ז'אן-ז'אק רוסו, אלכסנדר דיומא, אמיל זולא, לואי פסטר, לואי ברייל ומארי קירי. המולדת הצרפתית מכבדת את בניה גם בחקיקת שמותיהם על קירות המקדש הרפובליקאי. מעל אלף שמות חקוקים בו.

בינואר 2007 הסיר נשיא צרפת, ז'אק שיראק, את הלוט מעל לוח הוקרה שהוצב בפנתאון לכבודם של מעל 2,600 איש שהוכרו כחסידי אומות עולם על ידי מוסד יד ושם בישראל, הודות לתרומתם להצלת יהודים מפני גירוש למחנות הריכוז.