רתימנון - מדריך טרקר
(Rethymnon)
העיר רתימנון היא בירתו של חבל הנושא את אותו השם, והיא נמצאת באמצע הדרך בין העיר הירקליון לבין העיר חניה על חוף הים הצפוני של כרתים. בעיר גרים כיום כ-25,000 תושבים.
קיימות עדויות המצביעות על כך שהעיר המודרנית נבנתה על חורבות עיר עתיקה יותר בשם ריתימנה (Rithymna) ששיגשגה בתקופה המיקנאית, אך איבדה את חשיבותה מסיבה לא ידועה במאה ה-3 לספירה.
האזור המשיך להיות מיושב גם בתקופה הרומית והביזנטית, אך בתקופת הכיבוש הוונציאני התרחבה רתימנון והפכה לעיר נמל לספינותיהם בדרכן מהרקליון אל חניה. כך הפכה רתימנון לעיר השלישית בגודלה בכרתים.
העיר נהרסה בשנת 1567 כאשר פירטים אלג'יראים כבשו, שדדו ושרפו את העיר. התורכים כבשו את רתימנון בשנת 1646, כיבוש שדירדר את מצבה של העיר (כמו ערים אחרות בכרתים). רבים מבני העיר השתתפו בתנועת ההתנגדות לתורכים, ורבים גם איבדו את חייהם במאבק זה.
מלונות ברתימנון
ככל שתבצעו הזמנת מלון ברתימנון מוקדם יותר, כך תוכלו להנות ממבחר גדול יותר של חדרים, וממחירים סבירים יותר.
לחץ כאן להזמנת מלונות ברתימנון באישור מיידי
(אתר hotelscombined.com הוא ההמלצה שלנו להזמנת מלונות בטוחה, אמינה, ללא עמלת הזמנה ובמחירים הטובים ביותר.)
מצודת רתימנון - The Fortezza
המצודה של רתימנון עומדת בראש גבעה נמוכה בשם פאלאיקסטרו (Palaiokastro), שמשמעותו המצודה הישנה. שם זה מרמז כי המצודה אותה ניתן לראות כיום, שנבנתה בשנת 1590, נבנתה על חורבות מצודה עתיקה יותר שהייתה במקום, כנראה האקרופוליס של העיר העתיקה ריתימנה (Rithymna). המצודה נבנתה בכדי להגן על העיר מפני פשיטות של שודדי ים ומפני התורכים.
המסלול
הכניסה אל המצודה היא מן השער הראשי שלה. מכאן ניתן לצאת לסיור לאורך חומותיה הארוכות של המצודה והביצורים הבנויים לאורכן, תוך מבט אל הים ואל נופי העיר רתימנון.
מחירים
רגיל: 3.10 אירו
קשה לפספס את המצודה היושבת על קצה חצי האי עליו בנויה העיר העתיקה. הכניסה אל המצודה היא מן הצד המזרחי, על ראש הגבעה.
מנזר ארקדי - Monastery of Arkadi
מנזר ארקדי שוכן על רמה נמוכה, כ-23 ק"מ מן העיר רתימנון. המנזר קיים באזור כבר מן התקופה הביזנטית, אך המבנה הנוכחי נבנה בתקופה הוונציאנית האחרונה. המנזר מורכב מקבוצת מבנים דמויית מבצר שנועדה להגן על אנשי המנזר בעת צרה, ובמרכזה כנסיה מרשימה שהוקדשה לקונסטנטינוס הקדוש ולהלנה הקדושה, שבנייתה הושלמה בשנת 1587.
המנזר הפך למפורסם בעיקר בשל אירוע טרגי שאירע בו בשנת 1866. בתקופת הכיבוש התורכי זכה המנזר לכבוד מיוחד מצד התורכים, כאשר הוא היה היחיד בו הרשו התורכים לצלצל בפעמוני הכנסיה. עם הזמן הפך המנזר למרכז התנגדות לכיבוש התורכי, וכאשר הגיע בסופו של דבר צבא תורכי בן 15,000 חיילים בכדי לצור על המנזר בנובמבר 1866, נלכדו בתוכו 300 לוחמים, ו-600 נשים וילדים. כאשר נפלו החומות, והתורכים החלו בטבח של יושבי המנזר, פוצץ אחד המורדים, קוסטיס ג'יאמבודקיס (Kostis Giamboudakis) את אבק השריפה שנותר במנזר, והמנזר חרב. פעולה הירואית זו (הדומה מאד לסיפור מצדה שלנו), הפכה סמל לשאיפה לחופש.
כיום גרים במנזר רק שני נזירים בצורה קבועה.